הרב אברהם שפירא
גודל טקסט
תורה ומלכות בעמדנו בחודש אלול, ימי ההכנה לקראת קבלה מחדש של מלכות ד' עלינו, יש לשנן ולזכור מהותה של מלכות
ויקישיבה - הרב אברהם שפירא
{{רב
|שם=הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
|תמונה=
|כיתוב= בעצרת יום ירושלים
|תאריך לידה=י"ד באייר תרע"א
|תאריך פטירה=ט"ו בתשרי, יום טוב ראשון של סוכות תשס"ח
|מקום פעילות=ירושלים
|השתייכות=הציונות הדתית
|נושאים בהם עסק=הלכה, תלמוד,אמונה,גאולה תשובה,ארץ ישראל ,עם ישראל
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת מרכז הרב, הרב הראשי לישראל
|רבותיו= הרב יעקב משה חרל"פ, הרב צבי פסח פרנק, הרב איסר זלמן מלצר, הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב יחזקאל סרנא
|תלמידיו=ראה לקמן
|חיבוריו=ראה לקמן
}}
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (ידוע בכינויו "רֵב אברום") היה ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל, ממנהיגי הציונות הדתית.
עוד...
x
-
מלאך ה'
"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו" (מו"ק י"ז). יסודות רבים טמונים בדמיון זה שבין הרב למלאך ה'". -
מגאוני הדור בהלכה ובהנהגה
לפני פינוי ימית תובב"א, הגיע הרב לימית, ישב לילה שלם עם צוות הרבנים ששהו בעיר, והורה להם מה מותר ומה אסור לפי ההלכה באופן ההתנגדות לפינוי. -
סירוב לפקודה נגד התורה
משפט אחד, שהיה שגור בפי רבנו הרב אברהם שפירא זצ"ל, מקפל בתוכו את עיקרי הנהגתו הציבורית: "לעשות לפי התורה זו לא רק הלכה - זו גם עצה טובה"! -
פוסק לדור ולדורות
הרב מסר נפשו, כפשוטו, כדי להתיר עגונות. הוא ישב עם פושעים כבדים, תוך כדי סיכון חייו, כדי לדלות מהם ידיעות שיסייעו לו להתיר עגונות -
מנהיג לדור
"הרב לא רק חינך בתוך הישיבה, אלא גם הטביע את רישומו בהדרכת הציבור בנושאים הקובעים את צביון מדינת ישראל כמדינה יהודית". -
"אומן השילובים בין ניגודים קיצוניים"
"אומן השילובים בין ניגודים קיצוניים", מכנה הרב בורשטין, את מורו ורבו הרב אברהם שפירא זצ"ל, ומפרט כיצד ניתן להגיע לגדלות כזו. -
-
הכהן הגדול מאחיו
בשבתו כדיין בבית הדין הגדול וכרב ראשי, חידש הרב שפירא בחריפותו פסקי הלכה אמיצים שעסקו בין השאר בהשתלות איברים, יהדותם של יוצאי אתיופיה והתרת עגונות, כל זאת תוך הקפדה לא לפגוע בבעלי הדין. -
נשבה ארון האלוקים
החובה ללוות ולהספיד תלמיד חכם שנפטר ● הלווית הרב שפירא זצ"ל בערב שבת, כהלווית רבי יהודה הנשיא בשעתו ● הסתלקותו של תלמיד חכם מורגשת בקרב בני הדור כולו. -
